חג סוכות - הדדיות סוציאלית ואמונה - ליאורה צ'אפל
החג סוכות הוא חג מקראי, השלישי מבין שלוש הרגלים, חל בסיום ספירת העומר. המצוות של החג שוזרות אירועים משמחים מההיסטוריה של העם היהודי המשולבים בהיבטים סוציאליים : "ושמחת בחגך ... והיית אך שמח" (דברים ט"ז)". לא מדובר רק בשמחה אישית, אלא גם בשמחה חברתית הכוללת את כל השכבות הרחבות.
בחג הסוכות, מצווה לשבת בסוכה, "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" ובנוסף לפן הדתי, הסוכה מזכירה לאדם את הארעיות שבחיים. נהוג להזמין "אושפיזין", אורחים, לסוכה. המסורת אומרת שיש להזמין את שבעת אבותינו : אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון, דוד ומשום טעם זה, אנו מצווים להזמין לסוכה אורחים.
בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים : לולב, אתרוג, הדס וערבה. האתרוג הוא בעל טעם וריח ומסמל אדם שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים, הערבה, חסרת הטעם וחסרת הריח, מסמלת אדם שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים. ההדס בעל הריח וחסר הטעם מסמל את אלו שיש בהם מעשים טובים אך אין בהם תורה, והלולב שתמריו הם בעלי טעם, מסמל את אלו עם תורה, אך ללא מעשים טובים. אחת הסיבות שנוטלים אותם ביחד היא שהם משלימים אחד את השני, סמל לכך שחלקיו השונים של עם ישראל משלימים זה את זה.
לסיכום : למרות השוני הקיים בין בני אדם, ולמרות מצבי חיים משברים שאותם אנו עוברים, והארעיות שאינה נותנת חסינות לאף אדם, מה שמציל אותנו היא האמונה, החיבור האנושי והשותפות ביחסים בין יחידים, המושגת על ידי אחריות הדדית, כדי להשיג ולהרגיש בטוחים ומוגנים. מעל לכול, הענווה שיפה לכולנו. חג שמח לכולם !
